top of page

חברי ועד האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה ביולוגית

דוקטור קרן אבירם 
ISBP

ד"ר קרן אבירם

גזברית האיגוד

חוקרת מוח ונוירותרפיסטית המתמחה בשיטות שונות של נוירומודולציה כגון גרייה מוחית לא פולשנית (TMS, tDCS), גרייה מוחית פולשנית (DBS) ונוירופידבק במחלות נוירופסיכיאטריות. בעלת ידע וניסיון רב בעבודה עם אלקטרופיזיולוגיה (EEG, LFP) והדמייה (fMRI). ניהלה את יחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש באר יעקב - נס ציונה (מרחבים) וכיום מנהלת את המחקר והפיתוח במערך הפסיכיאטרי באיכילוב. בנוסף, עבדה מספר שנים בתעשייה כחלק מצוות R&D בחברות הזנק אשר מקדמות כלים לאבחון, טיפול ואימון מוחי.

מיכל טלר

ד"ר מיכל טלר

סגנית יו"ר

מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מנהלת המעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית של הילד ומרכזת המחקר בחטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בתל השומר.

המעבדה מתמקדת בעבודה עם דוגמאות ביולוגיות ממטופלים המשלבות מידע קליני ומעבדתי להבנת מרכיבים ביולוגים- ביוכמיים ותאיים בהפרעות הנפשיות.

במסגרת זו חוקרת בין השאר את מעורבות מערכת החיסון ועקה חמצונית בסכיזופרניה.

בנוסף, המעבדה מאמצת גישה חוצת אבחנות ללמידת מאפיינים ביולוגים לתופעת רגזנות היתר (irritability ) בילדים.

 יו"ר האיגוד פרופ אמיר קריבוי ISBP

פרופ' אמיר קריבוי

יו"ר האיגוד

מנהל מחלקת אשפוז פעילה וראש רשות המחקר של המרכז לבריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית ופרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא מתמחה בתחום השיקום והטיפול במחלות נפשיות משמעותיות ובעל ידע ונסיון רב הן קליני והן מחקרי בתחום. הוא עבד כחוקר ורופא מומחה במחלקה לפסיכוזה של Institute of Psychiatry, Psychology and Neuroscience, Kings College London, UK ומאז חזרתו ארצה מדריך ומייעץ לבתי חולים, מרפאות ולמשרד הבריאות בתחום הטיפול במחלות נפשיות קשות. פרופ' קריבוי חבר בוועדת הבחינות הארצית בפסיכיאטריה, חבר במועצה הלאומית לבריאות הנפש ולאחרונה נבחר כיו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית בישראל.

פרופסור רביד דורון

פרופ' רביד דורון

חבר איגוד

פרופ' חבר במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה ובמחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטה הפתוחה. מעבדתו מתמקדת בפיתוח תרופות לחרדה ודיכאון על בסיס צמחי ובהבנת המנגנונים ההתנהגותיים והמולקולריים של ההפרעות הללו כמו כן עוסקת מעבדתו בהבנת מנגנוני טיפול במחלות נוירודגנרטיביות כאלצהיימר ובהשפעתו של טיפול באמצעות מינון נמוך של THC.

אורן טנא

ד"ר אורן טנא

חבר איגוד

פסיכיאטר מומחה, מנהל המכון הפסיכיאטרי האמבולטורי במרכז הרפואי תל-אביב ) איכילוב ( וסגן מנהל המערך הפסיכיאטרי. ד"ר טנא הינו מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. במחקריו הוא מתמקד בתוצאים הנוירו-פסיכיאטריים של שבץ ואיסכמיה מוחית, וחוקר את המנגנונים העומדים מאחורי דיכאון לאחר שבץ הפרעות חרדה לאחר שבץ ו- PTSD .

פרופסור נוגה כהן ISBP

פרופ' נגה כהן

חברת איגוד

חוקרת ומרצה בכירה בפקולטה לחינוך ובמרכז ספרא למדעי המוח באוניברסיטת חיפה, מנהלת המעבדה לחקר רגשות. עשתה פוסטדוקטורט במכון ויצמן וכן באוניברסיטת קולומביה בארה"ב בחקר קוגניציה ורגש ובמדעי המוח. מעבדתה מתמחה בחקר תהליכים קוגניטיביים ורגשיים באוכלוסיות רגילות וכן בקרב אוכלוסיות קליניות. בנוסף למחקר בסיסי המעבדה מפתחת תוכניות התערבות ומניעה.

אלון שמיר ISBP

ד"ר אלון שמיר

חבר איגוד

ראש מעבדת המחקר במרכז לבריאות הנפש מזור, עכו, ישראל, ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה של רות וברוס רפפורט, הטכניון. ד"ר שמיר חוקר במעבדתו את תפקידו של ErbB בהפרעות פסיכיאטריות, השפעת גורמים סביבתיים במהלך ההיריון על התפתחות הצאצאים הבוגרים, הקשר בין לחץ לכאב, וסמנים ביולוגיים להפרעות פסיכיאטריות. ד"ר שמיר השלים את לימודי הדוקטורט בביולוגיה מולקולרית ופסיכוביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. את מחקר הפוסט-דוקטורט ביצע במדור לנוירוביולוגיה מולקולרית , NICHD בת'סדה, ארה"ב.

 ד"ר ענבל ראובני ISBP

ד"ר ענבל ראובני

חברת איגוד

סגנית מנהלת המערך הפסיכיאטרי ומנהלת המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח איכילוב מתמחה בתחום של בריאות הנפש של האישה וההשפעות של חשיפה של טראומה בילדות וסטרסורים סביבתיים אחרים על פסיכופתולוגיה בנשים לאורך ציר הפריון. מחקריה כוללים הדמיה מוחית פונקציונאלית לאיתור נשים בסיכון גבוה לדיכאון וחרדה בהריון ואחרי לידה ותסמונת קדם ויסתית בשילוב של שאלונים פסיכולוגים ומעקב קליני פרוספקטיבי.

אסף מרקו

ד"ר אסף מרקו

חבר איגוד

סיים לימודי דוקטורט במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן ולאחר מכן השתלמות פוסט - דוקטורט במרכז לחקר זיכרון ולמידה באוניברסיטת MIT. כיום, חוקר ומרצה בכיר בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, האוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר במעבדתו כיצד גירויים סביבתיים שונים )כגון תזונה, משטרי דיאטה וצומות( או חוויות מורכבות )כגון סטרס, עקה וטראומה( מעצבים את האפיגנום של המוח ואת הארגון התלת-ממדי של הכרומטין. המטרה העיקרית היא לגלות כיצד תהליכים אלו משפיעים על בריאות המוח, על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להתפתחות של מחלות נוירודגנרטיביות שונות. המחקר במעבדתו משלב גישות מתקדמות הכוללות טכנולוגיות תאי גזע, מודלים של חיות, ריצוף גנומי וביואינפורמטיקה מתקדמת.

עומר לינקובסקי

ד"ר עומר לינקובסקי

חבר איגוד

מרצה בכיר במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז גונדה לחקר מדעי המוח באוניברסיטת בר-אילן. ביצע את לימודי התואר השני והשלישי במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר מכן, המשיך לפוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה ובמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטה העברית. ד"ר לינקובסקי חוקר מנגנונים פסיכולוגיים, קוגניטיביים ומוחיים הקשורים לתסמינים של הפרעות רבות, כגון, התנהגויות חוזרניות, מחשבות טורדניות ואגרנות. בשנים האחרונות המעבדה של ד"ר לינקובסקי מפתחת התערבויות להקלה על התסמינים הללו. מנגנונים בולטים שנחקרים במעבדה הם התמודדות עם חוסר ודאות, יכולת עיכוב תגובה, גמישות קוגניטיבית ושינה. 

שרון נפרסטק ISBP

ד"ר שרון נפרסטק

חברת איגוד

חוקרת ומרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, פסיכולוגית שיקומית ונוירופסיכולוגית. השלימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחר מכן ביצעה מחקר במסגרת פוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב. המחקר של ד"ר נפרסטק עוסק בהזדקנות נורמטיבית ובמחלות של הזקנה (אלצהיימר) בדגש על תהליכים נוריורקוגנטיביים ורגשיים המלווים הזדקנות. כמו הן היא עוסקת בגמישות פסיכולוגית וביטוייה במעגלים ותקופות שונות בחיים (קשרי הורה ילד, הזדקנות, ופסיכופתולוגיה). המחקר משלב כלים התנהגותיים (מטלות קוגניטיביות שאלוני דיווח עצמי) והדמיה מוחית (EEG).  

דר מריאלה מושבה

ד"ר מריאלה מושבה

חברת איגוד

מומחית בפסיכיאטריה ופסיכיאטריה של הילד והמתבגר. סגנית מנהל מחלקה במחלקת ילדים ד', המחלקה לפסיכיאטריה של הילד שיבא, תל השומר.  ד"ר מושבה הינה מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במחקריה התמקדה בהיבטים קליניים ותפקודיים של תסמונות נוירוגנטיות וכן מחקרים בתחום הפסיכופרמקולוגיה. כיום אחראית על המחקר במחלקה ילדים ד' ומתמקדת במחקר בעבודתה הקלינית בילדים צעירים עם הפרעות נפשיות קשות וכן במדדים פיזיולוגים וביולוגיים של אלימות.

bottom of page